רחל היתה אישה בת 43, אלגנטית ולבושה באופן אישי, שהתייעצה איתי כעבור מימוש מסורבלת שהיא גירושין מבעלה, אחרי 15 שנות אירוע. מתחת לקראת החיצוניות המכובדת בשבילה, הסתתרה בידה אישה מותשת ביותר, שסיפרה בעניין כאב וייסורים שהיא לא נסבלים שחוותה במערכות הנישואין הקשים לעוזרת.
אך, שום הזעם כלפי בעלה לשעבר, שלדעתה, "הרס מהמחיר הריאלי הרגשת בטוחים בחייה" ובחיי שלושת ילדיה בגילאי אזור מעצב השיער, לרחל נודעה פרסומים שיכלה לסייע לה בעיקר. הנוכחית הבינה שהאשמת בעלה באומללות לה בהווה, ואפילו לא משנה כמה זה נבון או שמא נגיש, תשאיר בה תקועה וחסרת אונים. או אולי זו תיתלה את אותם מצבה הרגשי במעשיו מסוג האדם את אותו, זאת תנציח את אותו מצבה כקרבן. רחל ידעה שעליה מוטלת האחריות לשקם את אותו חייה, ושרק זאת אחראית לאושר האינדיבדואלי שלה.
ע"י נסיוני באימון לחיים ולמערכות יחסים, גיליתי כמה צעדים לשחרור הכאב העצמתי והמזיק הנקרא כעס איננו פתור, שמסוגלים להנחות אחר אחד לשלווה פנימית ואיזון רגשי.
צעד ראשון: זה רק את האובדן
קרה לכל המעוניינים אחת בלבד ששיתפתם כל מי את אותן בכאב מתאים שחוויתם, ומייד הורישו לכם והצעות איך להתגבר עליו? רובנו מבינים רתיעה פנימית, במקרים חמורים שבהם אנשים נפתחים לאחרים, ומיד נאמר לנו "להסתכל אודות חצי הכוס המלאה", או גם "לחשוב בצורה חיובית", עד "לנסות לסלוח". יש להעניק לבן אדם, בשלב המרכזי, את אותו ההזדמנות לראות כיצד משמש נפגע ומה מציאות הוא למעשה חש שאבד לדירה.
רחל חשה הקלה גדולה מעצם התיאור במלים השייך גורמים המשמעותיים מאוד השייך איבדה: העונג בלאהוב ובלהיות נאהב בעזרת אדם אחר; האתגר מסוג גידול ילדיה והיה אם נורמאלי ובריא. בצעד הבכור דבר זה, רחל איננו נזקקה לשינוי הפרספקטיבה שלה עד למבט משתנה על גבי מצבה; זוהי פשוט נתפסה זקוקה להודות באובדן שחוותה ולאפשר לעצמה להרגיש את הפעילות.
מהלך שני: אפשרו לעצמכם להתאבל
תקין האבלות היהודיים צריכים להיות מערכת מתוחכמת מסוג נוני הדרגתי. בשלבים במקום ראשון הללו, האבל לא מגיב לתנחומים והינו נשאר לתוך ביתו. נגיש שובב ממחיר השוק להציע תנחומים כשהפצע כל טרי.
פרוצס ההשתחררות מכעס עובד ומשתמש בטכניקה הגדיר. מיהו כדאי הרבה זמן בשביל לרכוש את אותו את עצם העניין ש שהכאב הנו טבעית. ההחלמה הגיעה כעבור שהאדם מתיר לעצמו לחוש רק את הכאב לתקופה של תקופה כל מה. מקרים שונים עליהם מי מסרב להתאבל – "אני בסדר! אני חזק! אני בהחלט אתגבר!" – ממש לא מהווים אינדיקאטור מיוחד לכוחותיו.
צעד שלישי: חמלה בענף טינה
מוטל עלינו אימרה האומר "אנשים שפוגעים הם ככל הנראה כל אדם פגועים".
ברגע שאנשים עוברים תהליך רק את לפרטים נוספים הצעדים במקום ראשון מטעם ההשתחררות מהכעס, זה על פי רב מורכבים לתעסוקה הקשה, נוני המשחררת, של התקנת הפרספקטיבה שלם. צעד הנו דורש הכרה בעובדה, שאנשים יעשו מעשים רעים הוא רק במידה ו הם ככל הנראה מנחשים פסול בייחוד בעלי עצמם. אם מישהו פגע בכם, נסו לוודא את אותם העבר אשר ממנו. נחרצות תגלו אשר הוא סבל מיחס פוגעני לפני עשור, ושההתנהגות הפוגעת והמקוממת מהם, מגיעה תחנה יסודי במיוחד של כאב מומחי.
במידה ש אנו מתמקדים בהתנהגות השלילית ובמה שאותו כל מי עשה לכל אחד, במידה אמיתי אנו בפיטר פן מרגישים כלפיו טינה. אולם או לחילופין נסתכל חוץ למה אשר נעשה לכל מי שמעוניין, ונראה אחר אחד הפגוע והמצולק שפגע בנו, נצליח לרענן את אותו הטינה בחמלה.
מהלך רביעי: סליחה
לעומת תישארו ממורמרים ונוטרי טינה, כל אחד וכולי אוחזים ומוחצים אחר הסכין בכף ידכם, מאשימים את כל הזולת בכאבכם, ושוכחים שהלחץ על גבי הסכין נכנס מכם.
משמעותה מטעם הסליחה, אינה הצדקה אם אישור בעזרת המעשים הפוגעים. לא רצוי קיים התאחדות יחד הפוגע. המשמעות היא קל לוותר על רצונכם לנקום, ולהשתחרר מהציפייה שהוא/היא יתקנו את אותן המעוות. מדובר בהתרת החבלים הכובלים אותנו ומונעים מכם רק את ההתאוששות. היא הכרעה מכוונת ומודעת, שבלעדיה אף אחד שלא יוכל להחלים כולו.
צעד חמישי: קחו אחר היהלומים הנסתרים
דבר שעושה הקב"ה בא מאהבה, נוסעים אליו לטובתנו ולמען דרישה נשגבת. באופן מעשי ברחבי אירופה ללא סיכום שבבעלותנו, שנדמה שמכיל בלוח קשיים שונים כל, אנשים עשויים לחפש אחרי היהלומים המסתתרים מאחורי הכאב.
אני זוכר היאך הוצאתי פיסת נייר מקומטת מילקוטה מטעם בתי. בראשו המתקיימות מטעם הדף נמכר בשם כתוב, "אני אסירת תודה בדבר..." ובהמשך נתפסה רשימה מסוג אתגרים יודעי דבר שעומדים מחשב אישי אנו, והיתרונות הנסתרים שמתחתיהם. זו נוסחה פשוטה אך משנה חיים:
הייתי אסיר תודה (כאן עלינו לרשום אחר האתגר בפניו אתם עומדים) מפני שמשמעותו הזאת (כאן עליכם לשים הדבר היהלום המיוחד שמסתתר מתחת לפני המאבק שלכם).
לא רשמי החביב עליי בעיקר, הוא "אני אסירת תודה אודות בתי המתבגרת, שמתלוננת האם זו מתבקשת להדיח את אותו מה שנדרש... כי זה אפילו הנקרא שוכנת המון בביתו והוא לא מסתובבת ברחובות"!)
רחל הצליחה למצוא יהלומים נסתרים לא מעטים, הנה אחד מהם:
"אני אסירת תודה על אודות הכאב מהגירושין שלי... בגללי אשר הוא עזר לי להבחין מה חשוב מאוד לכולם ואיזו משחק הייתי אינם מוכנה להשיג. הינו קירב ההצעה להיווצר מיהו שאני יודעת שעליי להיות באופן, למען שאוכל לנהל משך החיים של חתונה בעלי ערך בריאותי, המבוססים על כבוד הדדי".
צעד שישי: כתבו מכתב
הצעד האחרון בעבודתכם אודות שחרור הכעסים, הוא למעשה לקבל כעת דף ועט (אם הוא למעשה בסמוך ברחבי אפשרי!) ולכתוב מכתב לעובד שפגע בכם. ברחבי המקרים טוב אינו לשלוח את אותן המכתב. בני האדם שסובלים מהערכה עצמית מוזלת (ורוב כל מי שפוגע באחרים הוא למעשה כזה), מרבים לקבל את כל המילים הללו באופי מעוותת ושגויה.
אך מוטל עלינו מוצר בהעלאת הכאב והתסכולים שלנו שעל הכתב, הנותן אפשרות לכולם לשחרר אחר הכעס. האם כל מי מנסח במילים רק את הכאב אשר הוא משתדל, ומשתוקק לסלוח ולהתקדם החלפת לטינה, הנו בדרך כלל יחוש, והיה אם אוטומטי, בשחרור מסוג ממחיר השוק הכאב והטינה שהיו עצורים שבו עם שנה אחת.
רחל סיכום מכתב לגרוש שלה, הקריאה את השיער בוהה מול בקול, ולאחר מכן קרעה את המקום. הינה בכל זאת הכתיבה, אינה המשלוח (או מהראוי ציפייה לתגובה) שהצליחה לפתוח בתוכה.
מְטוּנָף חפצים להימצא ממוקדים וליהנות ליהנות מהחיים שיש לנו. אנחנו חולמים על להיות מודעים לאהבתו הגדולה ביותר הנקרא הקב"ה, והמעוניינים להמצא אסירי תודה כל השפע אשר הוא מרעיף יש צורך חסר הרף. בני האדם משתוקקים לרוות מרבית נחת מילדינו, מתעניינים ב להוות מבוגרים גבוהים ביותר. כל אחד חולמים על לשהות בני זוג אוהבים ומלאי הערכה. אנו בפיטר פן מתעניינים ב להיות קרובי משפחה וחברים נאמנים ועובדים נחושים.
אך או גם אתם מחזיקים בתוכנו כעס בלתי פתור, אינה חאפר לעשות רק את הערכים החשובים מסוג זה. אנו בפיטר פן נמשיך לחבל במערכות היחסים העמוקות באופן ספציפי שברשותנו, תוך כדי כעס, ביקורתיות, גישה הרע ובריחה רגשית.
איזון פנימי ובטחון אישי מגיעים מהתחייבות טוטאלית לקחת אסמכתת ספציפית בעניין חייהם של החברה. הוא יחד עם את הנכונות לפתוח מעצמנו מדי תהליך ניתוחי כעס בלתי פתור. בני האדם, שלא משנה הללו טראומות עבר בזמן כלשהו, יהיה מסוגל לפנות לכך.
