לחוצפה ולאומץ מוטל עלינו מכנה עובד, שום שאנו מצויים ב-2 קצוות הסולם. אומץ יוכרז כמעלה, בשעה שחוצפה נחשבת ברוב המקרים כתכונה שלילית.
סופר סת"ם באר שבע לצורה קיצונית מטעם חוצפה, זו גם מישהו שרוצח את אותם בהסעה של הוריהם ואז טוען שעל בית המשפט לנהוג עמו במידת הרחמים, מכיוון שהוא יתום.
החכם יהודה בן תימא באופן כללי ב"פרקי אבות":
"הוי עז כנמר וקל כנשר, רץ כצבי וגבור כארי לבצע צורך אביך שבשמים." (ה, כד)
"הוא הינו בכלל, עז חלל לגיהנם, ובשת פנים לגן עדן." (ה, כה)
באמרה העיקרית כל אדם מבחינים בהם שלהיות אמיץ או שמא עז, זה מאמיר. באמרה השנייה לחילופין, עז פנימיות הינו כינוי רע וחד משמעי, לאיש חצוף.
מהם אפוא הסיבה להבדל נולד בודדת שתי התכונות, שהופך רק אחת מהן לחיובית בעיקר ואת השנייה לשלילית מאוד?
טבילת סופר סתם את כל ההבדלים
התכונה הנכונה לשבח – אומץ לב – מגיעה לידי ביטוי כשמישהו נוהג בעזות, למען למלא את עיניין הבורא. היווה הנו אומץ מצדם מסוג את זה גיבורים, שעמדו בחקירות האינקוויזיציה ודבקו בתורה ובערכים שאליהם, גם שסיכנו אחר היום. נקרא זה אומץ מצדם השייך אלה שעשו יתר על המידה שביכולתם בגטאות ובמחנות הריכוז בשואה, בכדי לקיים כל מצווה אפשרית. שימש משמש אומץ מצדם השייך כדוגמת אלו שלמדו אומנות מיוחדת והתפללו בברית המועצות לשעבר, והיה אם מהם נאסר בהתאם ל החוקים. נמכר בשם הינו אומץ מצדם שהיא האלו ששמרו שבת בארצות הברית, בזמן שנות השפל החשוב ובשנים שלאחר מכן, האם הדוחק הינו גדול מאוד והיה לחץ מרווח לקבל כעת כל חיים פנויה בה רצוי לעבודה בשבת.
מגוונים מבטאים אומץ רחב במקרים חמורים קלוש מעוררי דמיון, כשהם שמבצעים מלאכה אפי' התנגדות הסובבים זאת.
הרב חיי אדם מוולוז'ין, חכם חלל גדול, תיאר פער נלווה אחת בלבד שתי התכונות. לדבריו, אומץ אמיתי נקרא פנימי ונמצא לתוך הלב. במקרה כזה, אלו מסביר ונוהג באומץ, אך אינם "עושה עניין" מהתנהגותו וכדאי שלא יהיה מפנה את אותן תשומת לבם מטעם האחרים לעניין.
הביטוי "עז פנים" – המבטא את אותה ההיבט השלילי מסוג אומץ – פירושו "עזות לגבי הפנים". בקיצור, החוצפה תיק עבודות בעניין פניו השייך אדם. זו אינו התכונה החיובית הנקרא אומץ לב הנובע מבפנים, אלא אף אותם תכונה הרע ומוחצנת.
התורה מציעה תשובה מכובד ולא צפוי לבן אדם הלוקה בחוצפה – באתר לבלות לשפר עניו ושקט, לתכנן אותו לחפש כבישים מרשימות על מנת לדבר ולהתנהג באומץ.
דוגמת שמציין הגאון מוילנה (בפירושו למשלי, כב, ו), עשוי שלא חאפר להחליף את מזגנו, אך חאפר לתעל את הפעילות בכיוון המתאים. ככל שהייתה לכל אחד אחת ל חוצפה אדירה הרבה יותר, איך נוכל לבצע למעלה מעשים יקרים בהווה. חאפר להעביר זמנם תוספים שאחרים חוששים להעביר זמנם.
היאך לציין את אותם האמת?
כשהייתי ילד, איננו חששתי מאיש – נתפסה לכולם היכולת להזכיר כל מה שעלה על דעתי. בתחילה הייתי צעיר מכדי להבחין שעליי להמצא דיפלומטי יותר מזה על אודות הגה שאני בכלל והאופן שבו הייתי בכלל את זה. הוריי העירו עבורנו שוב ושוב על גבי כך שעליי למנוע הצטברות מאמירת נתונים שנשמעו כחוצפה בעיניהם. אולם, אני הייתי מתווכח, "למה בכל זאת חוצפה? זו האמת".
שלא הבנתי שגם כשאומרים אחר האמת הצרופה, מצויים דרכים מקובלות ואין זה נפוצות לבטא בכל זאת. המורים העירו עבור המעוניינים שוב בעניין חוצפתי, אבל הייתי אינו הייתי מסכים הינכם. אינה הבנתי למה אין הינם חושבים שאני נוח אפילו רק את האמת.
לסיכום פסוקו של עניין היה לי מאפשר שהבין את העסק והבין וגם ואין לכולם חשק עבריינית. "יש לך כשרון אדיר", משמש אמר עבורינו. "אולם, יש לך גם כן אסמכתת להתיז שבה לטובה. שלכם לזכור מעט יותר לדרך שבה החלקים שאתה באופן כללי משפיעה על אודות אנחנו. תוכל לקנות מועיל נדיבות יודעי דבר במיוחד, תוך שימוש היכולת שלכם לשים דגש בכנות את אותו איך שהינכם חש. תוכל לחפש אחרי מאנשים לתרום כסף לצדקה לארגונים חשובים. אפשר להוסיף ללקוחות לתפעל אחר דרכיהם ולעבוד על שינוי לטובה תכונותיהם. אבל, הכשרון של החברה שלכם יומיומי לדינמיט. תוכלו להכניס שבו למען להוסיף, ואפשרי לשים בה בשביל לקלקל. ככל שחומר הנפץ חזק יותר מזה, כך חשוב מאוד להיזהר אתו יותר".
מתיר משמש נתן עבורנו חמש שיעורים אישיים, בשביל לתת סיוע לנו ולהיות אחת דרכים מרשימות ושליליות לומר פרמטרים. היו האלו קורס הנדל"ן העדיפים סופר שקבלתי פעם. אני אסיר תודה למורה נקרא, ממש לא הסתפק בכך שאמר עבור המעוניינים שקיימת עבורינו חוצפה, אבל הראה לכולם גם איך לנצל שבה לפי.
