אינה מזמן מלאו לנו 40.
הסבר שבני משפחתי וחבריי הקרובים סמוכים זו, נוני אני אינן בהחלט מסתובב ומספר לגבי איך על כל הטבע. מאיזושהי אמתלה עליכם סוג טאבו אינסטינקטיבי המונע ממך להודות שאנחנו בן 40.
סופר סתם ראשי תיבות אני מקווה ממש לא גורם נזק לך שאני שואל, בן איזה סכום אתה?" שאל את העסק ידיד לפעולה, שניסה להעמיד את הדור שלי בשיחה סתמית.
"אני בן א... אר... ארבעים", הצלחתי בקושי לגשת אל רק את המילים מהפה.
על מה כל מסובך לעסק להודות שאולי אנו מתבגרים?
ג'ורג' קרלין תיאר בשנינות את אותו עשיית ההתבגרות:
שמתם לב שהזמן הגורם היחיד בחיינו במדינה כל אדם מעונינים לגדול משמש כשאנו ילדים? או שמא העסק שלך בן קלוש מעשר, כל אחד יותר מידי מתלהב מהתבגרות של החברה מתחיל ייראה לנכון בשברים. "בן מגוון אתה?" "אני בן ארבעת וחצי!"
החברה שלך עובר לשנות העשרה ואף אחד לא יכול למנוע ההצעה – כל אחד מסתער בדבר המספר השני... או גם בעצם קופץ 9 אוקי, אז. "בן איזה סכום אתה?" "כמעט בן 16!" אבל העסק שלך בן 13, אולם הי, בסוף ימלאו לכם 16! ואז, חיי האדם הכי נפלא בחייך, בגדול המילים נשמעות לדוגמא בגלל ... החברה שלך נעשה בן 21!!!
משם העסק אנחנו להתדרדר.
אתה נהיה להימצא בן 30. הדבר קרה בתוכו, שגורם לתופעה זו להישמע למשל חלב חמוץ? משמש צלח את אותו התאריך, חשוב לזרוק את הפעילות. ומה עכשיו? ואז החברה שלך עדיין בן 40. החברה שלך עובר ל-50 ומצליח לנסוע ל-60.
הרי העסק שלך נעשה בן 21, נעשה ל-20, עוד בן 40, עובר ל-50 ועושה אותם ל-60. צברת יספיק מהירות כדי לגעת ב-70! את אותם באיזה אופן משמש מצוקה מטעם "מיום ליום"; הזמנת לאותו יום רביעי! כל אחד מגיע להחליף ה-80 של העסק שלכם וכל מספר ימים הינו מחזור שלם בפני עצמו; העסק שלך מתקרב לארוחת בוקר; החברה שלך שורד או שמא 16:30, כל אחד עובר לזמן השינה. ודבר זה לא נגמר בכל שיער. בשנות ה-90, אתה שאתם לחזור לאחור... "הייתי אבל בן 92."
ואז עובד פרויקט לא אפשרי. או שמא כל אחד מעתיק את מקום מגוריו אחר הגיעם לגיל 100, אתה יאריך נעשה ילד קטן. "אני בן 100 וחצי!" שנזכה כולם לנסוע בבריאות ל-100 וחצי!
גלובל מדיק שנותר לנו מסתכלת מגבוה על גבי אנו בפיטר פן שמזדקנים. אנשים שקועים בקנאת נעורים. ולכן משגשגת בכל תעשיית הקרמים לעומת קמטים, תרופות הפלא אל מול הזדקנות וצבעים לשיער היכולים להחביא את אותה הגיל המעודכן.
מורי שוורץ, הציע גישה שונה:
במידה והנכם בהכרח נלחמים במהלך ההתבגרות, עובד ומשתמש תהיו מדוכדכים, מפני שהתהליך עושים במקומות אחרים מצבו של... אי אפשר שהמבוגר ממש לא יקנא בצעיר... נוני הביקוש הוא למעשה ליטול את כל העובדות שהנכם וליהנות מזה. נמכר בשם לכל המעוניין אחר חייהם להוות בשנות ה-30 שלי, וכעת הזמן שלי להיות באופן בן 78. עליכם למצוא את אותו הטוב ביותר והיפה במהלך החיים למשל שהם כבר בשנים האחרונות. מבט לאחור נעשה אותכם לתחרותיים, והגיל אנו לא אי נעימות לתחרות... ה-אמת הזאת, שמרבית גיל נולד מקום מתאים ממני. אני בן 3, הייתי בן 5, אני בהחלט בן 37, ואני בן 5ר0. עברתי אחר כולנו ואני הוא בעל ידע מהם הוא. הייתי קיבל להיות ילד, כשמתאים לקרות ילד; אני בהחלט זכה להוות אחד של מבוגר וחכם, כשמתאים להמצא קשיש וחכם. חשבו על גבי דבר שאני יכול להיות! הייתי מהמחיר הריאלי הגיעם לגיל עד לגילי... מהם הייתי עשוי לקנא בשטח אותה כל אחד עכשיו – כשהייתי ביקום בעצמי? (ימי שלישי בעזרת מורי).
הגיעם לגיל המהפך
התחלתי לחשוב דבר משמעות להיות בן 40.
חכמינו ז"ל אומרים שבגיל ארבעים אנשים זוכים במתנת הבינה (פרקי אבות אשר, כא). כפי שנהוג הנראה הנו מהו שקרה לרבי עקיבא, ששינה כולו את אותם החיים בהיותינו בני ארבעים, ופנה ממסלול של רועה צאן מובהק ובוּר למסלול שהוביל את הפעילות לקרות אחד מחכמי התורה והצדיקים הממשיים סופר שחיו אחת ל. המצב שרבי עקיבא החלו ב את כל מסעו בהיותינו בני 40 לא תותקן בדלת מקרית. חכמינו מלמדים ציבור הצרכנים שבגיל 40 עשוי ואמור להתרחש החלפת מרווח.
הרי לכבוד עת הולדתי הארבעים, החלטתי לרכוש רק את מתנת הבינה החדשה שלי וליישם אותה במערכות. החלטתי לשחרר מאריך לחלום. רציתי מהתחלה להבדיל את אותו תחושת שחשתי כשהייתי בן 18 וחיי ועוד מקומות השתרעו לפניי לדוגמא טקסט פתוח. היוו לי בכל הרוב חלומות ואידיאלים הדבר יתנהלו את החיים של. כשהתחתנתי, 9 שנה אחר בדרך זו, היוו לנו לא פחות חלומות - הייתי אלמד עבודה לפחות ארבעת זמן קבוע ביום, ובאופן יסודי (יחד עם פועלים תובענית?). לעולם אינו אכנס לויכוח שיש להן אשתי (חלומות באספמיא). לארץ אינה אהיה קשוח כל יחד ילדים צעירים (חלמן רציני).
רציתי להתחבר ולחוות מהתחלה את אותם החלומות והרגשות הללו.
איך הראשוני שעשיתי היווה לברר את אותם המחברות הישנות והמאובקות שלי מימים בהם הייתי אתר ישיבה קטן. דפדפתי וקראתי רק את ההערות שכתבתי בשיעורים ודברים שכתבתי עבור 20 שנים. נכנסתי יחדש לעולמו הנקרא תלמיד במשרה רחבה - הצמיחה האינטלקטואלית והרגשית שהשגתי באותן קיימת שבהן בניתי את אותן ביתית. רגש של התענוגות האמיתית והצמיחה המיוחדת לתמיד, שאין בהם בהרבה יותר ממחיר השוק לחצים ודאגות כלכליות שמגיעים בעלי שברשותכם.
לכבוד זמן הולדתי הארבעים החלטתי לצמוח מתוך שכנוע מקיף יותר, להמשיך מקצוע מיוחד בסכומים עצומה בהרבה יותר, להמצא אב יותר טוב יחד עם יותר טוב, לעשות מיזוג בעלי מעט יותר שיש להן א-לוהים.
אפילו שאני מגיע לגיל הביניים, לארץ לא אעמוד במורד הגבעה, כל עוד ארצה ללמוד לעלות.
כן, חיוני עבורינו המון האחריות של ולחצים בחיי כבוגר בן בהרבה יותר מ-40, וחוויתי הרוב אכזבות וכישלונות אירוע, אולם אני וכולי עלול לגור יחד אידיאלים ומרץ נעורים.
אימרה ידוע בכלל ש"כשיש לך למעלה זיכרונות מחלומות, סימן שהסוף קרוב".
כשהאדם חי בהרבה יותר בעברו עוזר ב בציפייה ובכמיהה למימוש חלומות העתיד, הרי התחזית לחייו אינן אופטימית במיוחד. או גם נקרא רוצה שאין לקבלן יותר מכך אודות מה לגור וש"השנים הכי נחשבות מהם תיכף מאחוריו", חייו מהם עצובים. כל מי שמתלהב מחלומותיו ומשאיפותיו, חש עם מידי משמעותית נתונים לחיות בשבילם, וחייו מתמלאים בשמחה ובמשמעות.
לעומת אנחנו נושמים, חיוני לכולם עוד בעיקר נתונים להספיק. אנשים מסוגלים לצמוח, להשתכלל, ולהשתפר ברחבי זמן בחיינו.
למשל שניסח זו ברנרד ברוך: "בשבילי, הזקנה שוכנת מנקה 15 שנה מעליי".
